הלבנת הון

הלבנת הון

טשורני ושות' עורכי דין

חוק איסור הלבנת הון התש"ס 2000 אושר בכנסת באוגוסט 2000, וזאת לאחר שנים רבות של מאמצים ועבודה בטרם חקיקתו, מחלוקות והתערבות מדינות העולם. המדובר בחוק חדש יחסית המותאם לעולם המודרני בו האפשרויות להלבנת הון הינן קלות וזמינות יחסית. 

הגדרתה של הלבנת הון הינה ביצוע פעולה ברכוש, שמקורו בפשיעה, עבירה או ששימש לביצוע עבירה, הכל במטרה להסוות את מקור הרכוש, זהות בעלי הזכויות בו, מיקומו ולמעשה להטמיעו ברכוש לגיטימי לצורך שימוש עתידי.

למעשה הלבנת הון מדברת על הטמעת רכוש, בדרך כלל כספים, שהושגו באופן לא חוקי כרכוש חוקי ולגיטימי, כך שלא ניתן יהיה לדעת כי המדובר ברכוש שאינו חוקי.

עת משתמשים במושג הלבנת הון עולה קונוטציה כי המדובר בעבירות צווארון לבן. אמנם, מלבד עבירות צווארון לבן קיים קשר ישיר בין הלבנת הון לבין פשיעה, ופעמים רבות הלבנת ההון מתבצעת מכספים אשר הושגו על ידי סחר בלתי חוקי בנשים, בנשק בסמים וכיו"ב.

המאבק בהלבנת הון הינו מאבק בינלאומי התומך במאבק בארגוני הטרור ובסחר בסמים. בסוף שנות ה-80 נחתמה האמנה הבינלאומית הראשונה לשיתוף פעולה נגד הלבנת הון אשר הגדירה סטנדרטים וחקיקה לצורך שיתוף פעולה בין המדינות. ישראל אשר רק בשנת 2000 חוקקה את החוק לאיסר הלבנת הון חתמה ואישרה את האמנה בינואר 2002.

סעיף 2 לחוק מדבר על עבירות מקור, קרי, עבירות שכתוצאה מביצוען הגיע הרכוש אותו מנסים להלבין. המדובר בעבירות היכולות לשמש בסיס להוכחת העבירה של הלבנת הון.  רשימת עבירות המקור הינה רשימה מפורטת וארוכה מאוד של עבירות הכוללת בתוכה עבירות על פקודת הסמים המסוכנים, זנות, מכירה והפצה של חומר תועבה, עבירות שוחד, רצח פגיעה בחירות סחר בנשים, זיוף כספים, מע"מ ועוד.

למעשה רף הענישה הקבוע בחוק בגין הלבנת הון הינו רף גבוה מאוד וחמור ביותר. כך למשל נקבע כי מי שעושה פעולה ברכוש אסור במטרה להסוות את מקורו הפלילי למעשה מבצע הלבנת הון, ודינו 10 שנות מאסר או קנס פי עשרים מסך 228,000 (בהתאם לקבוע בסעיף 61(א)(4) בחוק העונשין).

עבירה נוספת המנויה בחוק מדברת על מי שעושה פעולה ברכוש או מוסר מידע כוזב והכל מתוך כוונה וטרה לשבש ולמנוע את חובת הדיווח הקבועה בחוק דינו מאסר 10 שנות מאסר או קנס פי עשרים מסך 228,000 (בהתאם לקבוע בסעיף 61(א)(4) בחוק העונשין).

החוק קובע גם כי מי שעושה פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור ושלא מילא אחר הסייגים בחוק, קרי, דיווח למשטרה או דיווח לפי הוראות החוק החלות על נותני שירותים פיננסים, דינו שבע שנים מאסר או קנס פי עשרה מהסך של 228,000 ₪. 

חשוב לדעת כי החוק קובע בעניין האחריות כי די שיוכח שעושה הפעולה ידע כי הרכוש הוא רכוש אסור, גם אם לא ידע לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש כדי שניתן יהיה להרשיעו בעבירות בהתאם לחוק איסור הלבנת הון.

רבים מחלקים את הלבנת ההון לשלושה שלבים:

א.      שלב ההשמה- השלב בו מופקד הכסף אשר הופק במסגרת עבירת המקור במערכת פיננסית כגון בבנק.

ב.      שלב הריבוד- השלב בו ניתן לומר כי מתבצעת עיקר פעולת ההלבנה. הכסף מועבר ממדינה למדינה באמתלות שונות תוך טשטוש מקור הכסף ובעליו.

ג.        שלב ההטמעה- שלב זה הוא למעשה השלב בו נמשך הכסף בדרך כלל על ידי עסקה פיקטיבית תוך תיעוד מתאים. במקרה זה העסקאות הפיקטיביות נחזות כעסקאות לגיטימיות ואף מלבין ההון מבצע אותן תוך תכנון מקדים ובהתאם לחוק בניסיון שלא לעורר כל חשד.

הרשות לאיסור הלבנת הון

חוק איסור הלבנת הון הורה על הקמתה של רשות חדשה בישראל, הרשות לאיסור הלבנת הון,  בדומה לרשויות אחרות הפועלות בעולם. הרשות לאיסור הלבנת הון הוקמה במטרה לנהל, לעבד ולאבטח את מאגר המידע בו ירוכזו כל הדיווחים שיתקבלו בהתאם לחוק. המדובר במאגר מידע לצורך איסוף חומר מודיעיני אשר אין לו כל סמכויות חקירה ו/או אכיפה.

 כיום הרשות מקבלת דיווחים על פעולות שנעשות בכל מוסד פיננסי (לרבות בנק, נותן שירותי מטבע) מעל לסך של 50,000 ₪ ועל פעולות בלתי רגילות אשר נחזות ככאלה על ידי המוסד הפיננסי.

חובת הדיווח לגופים פיננסים

הלבנת הון נעשית במקרים רבים באמצעות ניצול לרעה של המערכת הבנקאית בשל כך הוטלו על המערכת הבנקאית חובות שונות ולמעשה רתמו את המערכת הבנקאית בעל כורחה למלחמה בהלבנת הון.

חוק איסור הלבנת הון הסמיך את הרגולטורים לקבוע את חובת הדיווח של גופים פיננסים. הרגולטורים קבעו הוראות שונות להתנהלות הגופים הפיננסים ביניהם חובת הדיווח לרשות במקרים שנחזים כחריגים, דרישת פרטי זיהוי הצהרה על נהנה ובעל שליטה בחשבון בנק וכיו"ב. בנוגע לבנקים חוקק  "הצו הבנקאי" אשר בו נקבעה חובת הדיווח של הבנקים לרשות לאיסור הלבנת הון, בגין פעולות הנחזות כבלתי רגילות ורף דיווח בגין פעולות בהן חלה על הבנק חובת דיווח, כגון פעולות מעל הסך של 50,000 ₪ וחובת דיווח על פעולות בחו"ל מעל הסך של 1,000,000 ₪.  

מקרים בהם הבנק לא עמד בחובה המוטלת עליו בחוק מתבצעת בדיקה האם פעל הבנק בתום לב או לאו. מקרים בהם הבנק פעל בתום לב לא תוטל על הבנק כל אחריות פלילית אולם, מקרים בהם נמנע הבנק מדיווח כאמור בגין הפעולות החריגות בידיעה כי המדובר בכספים אשר אינם כשרים יעלה הדבר כדי עבירה פלילית שדינה 7 שנות מאסר וקנס גבוה .

חשוב לשים לב כי מצב דברים זה מעמיד את הגוף הפיננסי בדילמה של שמירת הסודיות וחובת האמון תוך פגיעה באינטרס הפרט ובזכויות היסוד שלו,  אולם נראה כי אין לגוף הפיננסי כל מנוס מקיום חובת הדיווח החלה עליו.

רקפת דובריש-לוי, עו"ד

טשורני ושות' עורכי דין