ס' 217 מס הכנסה

עורכי דין  – מיסים

עבירה לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה – השמטת הכנסות

 יסודות סעיף 217 לפקודת מס הכנסה הנם נישום שלא כלל בדו"ח (שומה עצמית) בהתאם לפקודת מס הכנסה, הכנסה, או שרשם הכנסה בחסר או שמסר מידע מוטעה ללא הצדק סביר. עבירת העלמת הכנסות  או השמטת הכנסות מהדו"ח המוגש לרשויותמס הכנסה הנה עבירה פלילית וחמורה זו על פי הפסיקה. עבירה לפי סעיף 217 הנה השמטת הכנסות מהדו"ח ללא הצדק סביר. נטל ההוכחה על הנישום אשר נדרש להוכיח כי השמטת ההכנסות נעשתה שלא בזדון. כתב אישום על פי סעיף זה מייחס לנישום עבירה קלה יותר מעבירה פלילית בהתאם לסעיף 220 לפקודת מס הכנסה, לפיו העבירה של השמטת הכנסות נעשתה בזדון ולכן בדרך כלל הענישה על פי סעיף זה תהיה חמורה בהרבה.

 העונש הקבוע בפקודת מס הכנסה לעבירה על סעיף 217 הוא מאסר מרבי בין שנתיים, משמע- עפ"י מיון העבירות בחוק העונשין מדובר בעבירה מסוג עוון. על אף זאת בימ"ש קבע כי אין אנו עוסקים בעבירה טכנית אלא בעבירה מהותית. המדיניות בבימ"ש היא שעל עונש בגין ביצוע עבירה על סעיף 217 לפקודתמס הכנסהלשקף נכונה את המגמה הכללית להחמיר בעבירות המס וליצור נורמה הנלחמת בהעלמת מס על כל צורותיה.

אשר למשמעותו של הביטוי "הצדק סביר", הרי שביטוי זה וביטויים דומים לו מופיעים במספר סעיפים בפקודתמס הכנסהובכולם הם פורשו על פי אמות מידה אוביקטיביות בדומה למבחן הרשלנות. כך בלשונו של חברי השופט א' גולדברג בהתייחסו לאותו ביטוי בעבירה לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה:

"מבחנו של הצדק סביר הוא מבחן אוביקטיבי, כמבחן שנקבע לסיבה סבירה או סיבה מספקת. דהיינו, שאם הנישום הוא הנאשם בוחנים כיצד היה נוהג נישום סביר".

 (ע"פ 916/84 ישעיהו יעקובי נ' מדינת ישראל פ"ד מ(1) 94, בעמ' 96).  

                            השופט קדמי בדונו בעבירה לפי סעיף 217 הנ"ל, אמר:

"העבירה הקבועה בשני חלקיו של סעיף 217 לפקודה אינה כוללת בין רכיביה דרישה של יסוד נפשי מסויים. ולנוכח טיבה של ההגנה העומדת לרשותו של מי שמואשם על פיו – ללא הצדק סביר – ניתן לעבור עבירה זו גם ברשלנות (ויש המרחיקים לכת ורואים את האחריות לפי סעיף זה כאחריות מוחלטת שפתח מילוט בצידה").

 ע"פ 6016/93 מאיר צרשניה נ' מדינת ישראל פ"ד מח(4)268, בעמ' 279).

אופיר טשורני, עו"ד (רו"ח)

טשורני ושות', עורכי דין