עבירות צווארון לבן

דוקטרינת ההגנה מן הצדק

 

 דוקטרינת ההגנה מן הצדק – מהי?

דוקטרינת ההגנה מן הצדק קובעת כי לבית המשפט סמכות לבטל כתב אישום מקום שהגשתו או ניהול ההליך הפלילי כנגד הנאשם עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

 דוקטרינת ההגנה מן הצדק בראי הפסיקה 

בע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל הכיר בית המשפט העליון בסמכותו הטבועה של בית המשפט לבטל אישום העומד בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית, וזאת בנפרד משאלת אשמתו או חפותו של הנאשם. עם זאת, המבחן שנקבע בתחילה לקבלת הטענה היה דווקני ומצמצם.     על-פי מבחן זה, רק מקום שהתנהגות הרשות כלפי הנאשם הייתה "בלתי נסבלת" ו"שערורייתית", לרבות "רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם", "דבר שבית-המשפט עומד פעור פה מולו ואין הדעת יכולה לסובלו" – רק אז תקום לו הגנה מן הצדק.

בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ' (להלן – "פרשת בורוביץ'") הרחיב בית המשפט העליון את הלכת יפת וקבע מבחן שונה, מרוכך יותר, להחלתה של הגנה מן הצדק. בית המשפט גרס כי "בעיקרון עשויה אפוא ההגנה לחול בכל מקרה שבו קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות כפי שזו נתפסת בעיניו של בית המשפט." מבחן זה, "מבחן הפגיעה הממשית בתחושת הצדק", שונה מהמבחן שנקבע בפרשת יפת בשני עניינים. ראשית, רף הפגיעה הנדרש לתחולתה של ההגנה הונמך במידת מה. עם זאת, בית המשפט חזר והדגיש, כי "ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה אפוא מהלך קיצוני שבית המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר." שנית, מוקד הבחינה הוסט מהתנהגות הרשות אל הסתכלות כולל על נסיבות ההליך, אף כי ברוב המקרים תהייה סוגיית ההגנה מן הצדק קשורה להתנהגות הרשות. וכפי שנאמר בלשון בית המשפט: "אין לשלול אפשרות שהפגיעה בתחושת הצדק וההגינות תיוחס לא להתנהגות שערורייתית של הרשויות, אלא למשל לרשלנותן, או אף לנסיבות שאינן תלויות ברשויות כל עיקר אך המחייבות, ומבססות בבירור את המסקנה כי במקרה הנתון לא יהיה ניתן להבטיח לנאשם קיום משפט הוגן, או שקיומו של ההליך הפלילי יפגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות. אך נראה כי מצב דברים כזה אינו צפוי להתרחש אלא במקרים חריגים ביותר."

בית המשפט בפרשת בורוביץ' עמד גם על הערכים והאינטרסים ביניהם מבקשת דוקטרינת ההגנה מן הצדק להגן: "מן העבר האחד ניצבים האינטרסים התומכים בהמשך קיומו של ההליך, ובהם העמדת עבריינים לדין ומיצוי הדין עמהם; הוצאת האמת לאור; קיומם של מנגנוני גמול, הרתעה וענישה; שמירה על ביטחון הציבור; הגנה על זכויותיו של הקורבן הנפגע. ומן העבר האחר ניצבים האינטרסים השוללים, במקרה הקונקרטי, את המשך קיומו של ההליך, ובהם הגנה על זכויות היסוד של הנאשם; פסילת מהלכיה הנפסדים של הרשות והרתעתה מפני נקיטת מהלכים דומים בעתיד; שמירה על טוהר ההליך השיפוטי; שמירת אמון הציבור בבית-המשפט."

כאמצעי להגשמתו של האיזון האמור, קבע בית המשפט בפרשת בורוביץ' מבחן תלת שלבי לבחינתה של טענת ההגנה מן הצדק:

בשלב הראשון – על בית המשפט לזהות את הפגמים שנפלו, אם נפלו, בהליכים הפליליים אשר ננקטו בעניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם במנותק משאלת אשמתו או חפותו.

בשלב השני – על בית המשפט לבחון האם בקיומו של ההליך הפלילי, חרף הפגמים, יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות.

בשלב השלישי – מששוכנע בית המשפט כי קיומו של ההליך אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים יותר מאשר ביטולו של כתב האישום.

 דוקטרינת ההגנה מן הצדק כפי שעוגנה בחוק

בשנת 2007 עוגנה דוקטרינת ההגנה מן הצדק בחקיקה במסגרת סעיף 149(10) לחוק סדר דין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 (להלן – "החסד"פ"). ההצעה לעגן דוקטרינה זו בחקיקה נדונה בוועדה לסדר דין פלילי כאשר בוועדה נדונה השאלה באשר  לאופן בו יש לנסח את דוקטרינת ההגנה מן הצדק: האם באופן מצמצם או שמא באופן מרחיב. חברי הוועדה היו חלוקים בשאלה זו, אולם, לבסוף, הוחלט כי יש לנסח הדוקטרינה באופן הרחב ביותר. וכך נוסחה דוקטרינת ההגנה מן הצדק בחוק:

"לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן…הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית."

 דוקטרינת ההגנה מן הצדק ביום שלאחר עיגונה בחוק

בע"פ 6922/08 פלוני נ' מדינת ישראל נתן בית המשפט את דעתו ליחס שבין דוקטרינת ההגנה מן הצדק כפי שהותוותה בפרשת בורוביץ' להגנה החקוקה שבסעיף 149(10) לחסד"פ: האם ההגנה החקוקה קרובה או חופפת במהותה להגנה הפסוקה, או שמא הפער ביניהן משמעותי. כבוד השופטת עדנה ארבל הביעה דעתה בעניין זה ואמרה כי ההבדל בין ההגנה הפסוקה לזו החקוקה אינו משמעותי, שכן אמת המידה שמתווה החוק – "סתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית" – אינה שונה באופן ניכר מזה שהתווה בית המשפט – "פגיעה ממשית בתחושת הצדק וההגינות".

 

 

 

 

 

  

הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על האמור לעיל מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עשויה להשתנות מעת לעת.